אודות JLI
כדי לממש את השאיפה להחכים, אנו לעיתים מרחיקים למחוזות של תורות ותרבויות רחוקות, זאת, במקום לצלול לים חוכמת היהדות השורשית. בגלל היווצרות גושים תרבותיים בתוך עמנו, נוצרה סטיגמה המשייכת את עולם התלמוד וספרות חכמי ישראל, כדבר השייך לדת ולדתיים.
מכון JLI שנוסד בארה"ב, ומפעיל בכל העולם כ-350 סניפים, נועד בדיוק למטרה זו: לבנות גשר תרבותי, בגישה אקדמית-עכשווית בין כל יהודי לבין חוכמת התורה.
באמצעות מומחים ידועי שם מתרגם המכון סוגיות תלמודיות ודרכי חשיבה מעולם המיסטיקה היהודית, למערכי שיעור במבנה עדכני. את המפגשים מנחים מרצים העוברים הכשרה מתאימה מטעם המכון.
התוצאה היא מסע סוחף של למידה מעשירה, חווייתית ורבת עוצמה המתאימה לכל מי שחפץ לחבור לעולמה הקסום של התורה וחכמתה.
מהר סיני ועד לסמארטפון
האם אי פעם חקרתם את האותנטיות של המסורת היהודית שלנו? האם יש ראיות התומכות באמיתות היהדות כפי שאנו מכירים אותה היום? מה המציאו הרבנים ומה מיוחס לפסוקי התנ"ך? ואיך רבנים בני זמננו יודעים כיצד להתאים את החוק המקראי לעידן המודרני?
כשם שהמדע עוקב אחר השיטה המדעית, למסורת היהודית יש מערכת משלה המבטיחה שהאותנטיות תישאר בשלימות.
קורס 'מהר סיני ועד לסמארטפון' שופך אור על המסתורין סביב פרשנות המקרא. כיצד אנו יודעים שהפרשנות שלנו נכונה? אם זה נכון, מדוע הוא נתון לחילוקי דעות? ועם כל כך הרבה פרשנויות לבחירה, איך אנחנו יודעים איזה מהם משקף את הכוונה המקורית?
-
-
מפה לאוזן
השמירה והיישום של המסורת היהודית – למעשה, מערכת הדינים וההלכה היהודית בכללותה – מושתתים לא רק על הכתובים. יסוד נוסף הוא "התורה שבעל פה". מהי בדיוק התורה שבעל פה? מי חיבר אותה? ולמה התנ"ך לבד לא מספיק? אחרי שנענה על שאלות אלו, נרצה לברר עוד כמה נקודות: למה לא נכתבה התורה שבעל פה? האם ייתכן שלאורך דורות של מסירה וקבלה היא השתמרה במדויק?
-
פיענוח הצופן
לימוד התורה שלנו לא מסתכם רק בהעברה פסיבית של חכמה שהתקבלה במסורה. באמצעות מערכת מתוחכמת של פרשנות, אנו מסוגלים ליישם את הוראות התורה בנסיבות משתנות ובאמצעות טכנולוגיות מתחדשות. זהו ההסבר לכך שתורה עתיקת יומין נותרה רלוונטית עד עצם היום הזה. מה הם הכללים על פיהם ניתן לפרש את התורה ולהסיק ממנה יישומים חדשים? מי מוסמך להסיק את המושגים והפסקים החדשים? ואיזה משקל יש לחדשנות המקורית של בני האדם בתהליך זה?
-
כוחו של העם
נראה שלרבנים יש עוצמה רבה במסורת היהודית; בידיהם הסמכות לחוקק חוקים חדשים, זאת בנוסף לסמכותם לפרש את חוקי התורה. האם תמיד אלוקים מסכים להחלטותיהם? האם קיימות מגבלות על החקיקה הרבנית? במה שונים חוקים רבניים מחוקי התורה? מצד שני, מה לגבי כוחו של העם? מה קורה במקרה שבו תקנת חכמים מתבררת כבלתי ישימה עבור ההמונים? והאם למנהגים ולמסורות שמקורם בהמון העם יש איזשהו מעמד חוקי או רוחני?
-
אלו ואלו
בעיני רבים, התלמוד הוא מושג נרדף למחלוקות. עובדתית, ההלכה אכן משופעת בפלוגתות ובחילוקי דעות; האם משמעות הדבר שההלכה היא עניין הנתון לדעה והשקפה אישית? יתרה מכך, האם המחלוקות מעידות שלא מדובר במערכת חוקים אלוקית? איך ייתכן קיומן של ריבוי דעות בתורה שניתנה מפי הגבורה? האם יש להתייחס אל המחלוקות בתלמוד כאל עובדה מצערת או כאל אידאל חיובי? ולבסוף, איך נקבע פסק הלכה במקרה של דעות חלוקות?
-
ככל שדברים משתנים
האם ישנם תחומים בהלכה שניתן לשנות או לבטל? אם כן, למי יש את הסמכות לערוך תיקונים בחוקי התורה או לבטלם? קול משמים? נביא? חכם? האם הכנסת התאמות ושינויים בתקנות חז"ל הוא תהליך פשוט? הרי לכאורה, מה שבני אדם יוצרים, בידם גם לבטל. הבנה מעמיקה יותר בטבען ומהותן של מצוות התורה ותכליתן, תסייע בידינו להתמודד עם השאלות הרגישות הללו.
-
תורת אמת נתן לנו
האם יש ביסוס רציונאלי לטיעון לפיו לפני כשלושת אלפים ושלוש מאות שנה התגלה אלוקים לאבותינו בהר סיני? מדוע הרמב"ם – בעצמו רציונליסט מובהק – היה כה משוכנע באמיתות ההיסטורית של מאורע זה? ובמה שונה הטיעון היהודי בנוגע להתגלות האלוקית מכל שאר אלפי הטיעונים הדומים המוצגים על ידי מגוון קבוצות דתיות אחרות?