ערים שבהם נלמד הקורס
המלצות
העולם המודרני זכה לראות בהתקדמות אדירה של הידע הרפואי ושל מדעי הבריאות בהיקף חסר תקדים. ברכה רבה לאנושות יש בקידמה הרפואית, אך יחד עם זאת מתעוררות דילמות אתיות כבדות משקל, דווקא לאור הקידמה המדעית האדירה. הנני מברך את מכון רוהר ללימודי היהדות, ה ,JLI-על יוזמתם הברוכה להציג בפני הקהל הרחב את הדילמות האתיות של הרפואה המודרנית, ואת מכלול הפתרונות הן מהפן האתי הכללי והן מהפן היהודי-הלכתי, ובכך לחשוף את הציבור הרחב הן לרגישות לבעיות, והן לפתרונות הייחודיים שהיהדות מציעה.
- הרב פרופ’ אברהם שטיינברג, MD
נוירולוג ילדים בכיר במרכז הרפואי שערי צדק, מנהל היחידה לאתיקה רפואית בבית הספר לרפואה ‘הדסה’ של האוניברסיטה העברית, בירושלים. זכה בפרס ישראל על חיבורו “האנציקלופדיה ההלכתית רפואית”
בתקופה שבה החברה ממשיכה להתמודד עם סוגיות רפואיות בעייתיות ומורכבות כגון סוף החיים, שירותי בריאות והפלות מלאכותיות, מכון רוהר ללימודי יהדות מגיש קורס מרתק השופך אור על השאלות המרכזיות האלה ועתיד לתת בידי התלמידים בני כל הגילאים את עיקרי ההשקפה התורנית על הסוגיות האלה, שחשיבותן גדולה כל כך.
- ד”ר טווי ג’ טרוי
לשעבר סגן מזכיר מחלקת הבריאות והרווחה של ארה”ב, וושינגטון .D.C
בתכנית הלימודים של הקורס ‘רפואה ומוסר’ של מכון רוהר ללימודי יהדות, נדונות רבות מהסוגיות הרלוונטיות והמרתקות ביותר של האתיקה הרפואית כיום, מנקודת המבט היהודית דתית, כמו גם מזו החילונית. הקורס יהיה לעזר רב לרופאים, לחולים ולמשפחותיהם.
- ד”ר קנת’ פרייגר, FACP
מנהל יחידה לאתיקה קלינית, ויו”ר ועדת האתיקה. המרכז הרפואי של אוניברסיטת קולומביה, ניו יורק
החומרים האלה מעמידים במוקד כמה מהבעיות הבוערות ביותר של האתיקה הרפואית, וזאת בהקשר של אחת השיטות העתיקות והמתוחכמות ביותר בעולם. לא רק יהודים שומרי מצוות ימצאו תועלת בלימוד התכנית הזאת, אלא כל מי שנתבע להתמודד עם קביעת מדיניות של פרקטיקה ושל מתן שירותים, ועם היבטים מעשיים ברפואה המודרנית, יפיק תועלת מפרי עמלם של צוות מכון רוהר ללימודי יהדות.
- דניאל ג’ פולסבי, JD
דיקן ופרופסור למשפטים, בית הספר למשפטים של אוניברסיטת ג’ורג’ מייסון, ארלינגטון
רפואה ומוסר
הכח להתמודד ברגע האמת
בעידן זה של התפתחות מואצת בידע הרפואי והתארכות תוחלת החיים, כמעט כולנו עתידים להיתקל ביום מן הימים בדילמות אתיות הנוגעות לטיפול בבריאותנו או בבריאות יקירינו.
האם מותר, או שמא אף חובה, לתרום כליה להצלת חיי אדם אהוב? האם חולה רשאי להסכים להשתתף בטיפול ניסויי מסוכן, הכרוך באפשרות של קיצור החיים? האם ראוי לאפשר לילדים ולנוער את החופש לבחור לסרב לטיפול שעשוי להציל את חייהם, בגלל חשש מתופעות הלוואי המעיקות, ומה מעמדם של ההורים כשלהם דעה אחרת? שאלות אלו טורדות את אנשי הרפואה וההגות האתית, אך נוגעות ולעיתים גם מסורות לכל אחד מאיתנו.
ההלכה היהודית, בדרך מקורית ויצירתית, לומדת ומקישה מפרדיגמות עתיקות, ומספקת הכוונה במבוך של קבלת החלטות רפואיות. בקורס המרתק שלפנינו נבחן כמה מקרים עכשוויים במטרה לפתח הבנה של עקרונות המוסר והאתיקה, ולקבל כוח ועוצמה להתמודד כראוי ברגע האמת.
להרשמה לחץ כאן, או בחר סניף מהתפריט שבצד ימין.
-
-
שמור על עצמך: החובה לבקש מַרְפא ולבחור בחיים
הרפואה בעידן המודרני מציעה מענה לריבוי מצבים רפואיים קשים, אך במקביל, יש לדבר זה מחיר. ככל ששכיחות ההתערבות הרפואית גוברת, כך, על פי רוב, יורדת רמת איכות החיים. שיעור זה בוחן את השקפת היהדות על פנייה לקבלת טיפול רפואי, כמו גם על הסירוב לקבלו. האם יש מצבים שבהם מקובל, או אולי אפילו עדיף, פשוט להסתמך על אמונה, תפילה, ועל המשאבים האישיים שלנו? כיצד מצדיקה היהדות התערבות רפואית? והאם התערבות כזאת היא בגדר חובה או נתונה לבחירה? האם רשאים בני המשפחה לכפות עלינו להיענות להצעת טיפול שאיננו חפצים בו? האם יש משקל כלשהו להעדפותינו ולערכינו האישיים? ומה תוקפם של הכללים הללו כשמדובר בילדים? שיעור זה בוחן את האתיקה של סוגיות הכרוכות בזכות המטופל להחליט, במסגרת מערכת הבריאות המודרנית.
-
"בשר מבשרי": השתלת איברים בהלכה היהודית
מאות אלפי בני אדם שהמשך חייהם מונח על כף המאזניים, מייחלים למתנת חיים בדמות איבר חיוני כגון לב, כבד או כליה. עבורם, קבלת האיבר, כמוה כקבלת חיים חדשים ממש. עם זאת יש מחסור עצום באיברים לתרומה. האם ההלכה היהודית מתירה תרומת איברים, בין מתורם חי, ובין ממי שנפטר זה כבר? ושמא עמדת ההלכה מרחיקת לכת אף יותר, לעודד באופן פעיל, או אפילו לקבוע חובה מוסרית, לתרום בנסיבות מסוימות? ומצד שני, אם גופנו אינו בבעלותנו, האם בכלל אנו רשאים להחליט למסור חלק ממנו? שיעור זה סוקר ברגישות את הסוגיות האתיות המורכבות שבבסיס שאלת תרומת האיברים.
-
הימור גורלי: טיפולים מסוכנים וניסויים
לעתים קרובות אנשים עם מחלות נדירות או חשוכות מרפא שוקלים לקבל טיפול ניסויי שטרם נבדק עד תומו, תוך הימור על הסיכוי שאולי יביא להם מזור. האם מותר להשתתף בטיפול ניסויי שאינו מבטיח הצלחה, גם כאשר יש בצדו סיכון של קיצור החיים? האם ביכולתנו להגדיר רמות הסתכנות מותרות? האם יש משקל לכך שהשתתפותנו בטיפול ניסויי כזה תתרום להצטברות ידע חשוב, שיהיה בו כדי לעזור לרפא אחרים? שיעור זה בוחן גם סוגיות אתיות נוספות הנוגעות לטיפולים ניסויים, כגון האתיקה של חקר תאי הגזע.
-
התחלות חדשות: האתיקה של טיפולי פוריות
זוגות רבים מתמודדים עם בעיות פוריות. במאמציהם להביא ילד לעולם, לעתים קרובות הם מוצאים את עצמם מתחבטים במורכבות האתית שיוצרות טכנולוגיות הפוריות החדישות, שרבות מהן מעוררות תהייה לגבי עצם ההגדרה של הורה. בעידן של תרומת זרע, של תרומת ביציות ושל פונדקאות, האם ייתכן שיהיו לילד יותר משני הורים? ואיך נקבעת יהדותו של ילד כזה? מהי עמדתה של היהדות ביחס לתינוקות "מהונדסים"? האם מותר לבחור מראש את מין הוולד כדי להתאים אותו להעדפות ההורים או כדי למנוע מחלות גנטיות? עד כמה ראוי להרחיק לכת בגחמה לילדים ביולוגיים, ומהי הנחמה של מי שלא יוכלו ללדת ילדים משלהם?
-
"אין דעותיהם שוות": טיפול מוסרי בפגועי נפש
החברה נוטה לעתים להתייחס אל הלוקים במחלת נפש או בנכות רגשית כאל מי שאחזם איזה דיבוק שטני, או סוג כלשהו של רוע אפל. לעומת זאת, ההלכה היהודית מעודה זיהתה מצבים אלו כמחלה, תוך הכרה הן במגבלות, והן באחריות האישית הנגזרות מהלקות, כמו גם בחובה להתחשב באנושיותו הבסיסית של חולה הנפש. ההלכה היהודית מעודדת מעורבות מקסימלית של הלוקים במחלות נפש, בהתאם ליכולותיהם, ובד בבד היא מגדירה את התפקיד המוטל על הקהילה בהגנה על האינטרסים שלהם. השיעור דן גם בשילובם בקהילה של הסובלים מפיגור שכלי, ואת הערך שיש במפגש הפעיל שלהם עם החיים היהודיים ועם המסורת.
-
צופן סודי: על גנטיקה, אתיקה וסודיות רפואית
אחת מהנחות היסוד של הפרקטיקה הרפואית המודרנית היא שלחולה יש זכות לחיסיון מוחלט על ההיסטוריה הרפואית שלו, אלא אם כן ויתר מפורשות על זכויות אלה (למשל כשמאשרים לחברת ביטוח לבדוק את התיעוד הרפואי שלהם). אבל מה אם בתיעוד הזה נכלל מידע שעלול להשפיע על חיי בני משפחתם? האם מותר לנשָּׂא של מחלה מדבקת חשוכת מרפא להסתיר מידע זה מאשתו? האם לאישה שמוכנה לתרום כליה לאדם שהיא סבורה שהוא אביה הביולוגי, יש זכות לדעת שלמעשה אין ביניהם קרבת דם? האם לילדים יש זכות לדעת שהם נשאים של מחלה מסוימת, או שמא רשאי ההורה לבחור להסתיר מידע זה? שיעור זה בוחן כמה דרכים לאיזון בין הנזק שנגרם לאדם מפלישה לפרטיותו, ובין הצורך לספק לבני המשפחה מידע רפואי חיוני.