ערים שבהם נלמד הקורס
המלצות
The JLI program admirably merges Torah learning with American jurisprudence. It encourages Talmudic scholars and beginners to appreciate American law and stimulates lawyers and laymen to treasure the Wisdom of the Torah.
- Nathan Lewin, Honorary President of the American Association of Jewish Lawyers and Jurists
Leadership is in a crisis - from business to government, from religious institutions to the UN, leaders have lost their moral compass. The Rohr JLI course offers 21st-century leaders of all stripes a crucial lighthouse in the sea of ethical uncertainty. Thank you and keep up the good work.
- Thomas D. Zweifel, CEO, Swiss Consulting Group and Professor of Leadership, Columbia University
As an International Law professor and lawyer, I often reflect on general principles that transcend particular culture and societies. Too often, people look at Law and Ethics as separate and distinct spheres. However, Law and Ethics are institutions that evolve together. The beauty of a course like Talmudic Ethics is that it shows us the potential of law to inspire a more ethical world. I highly recommend this course.
- Luiz Olavo Baptista, President of the WTO Apppellate Body, former president and board member of the São Paulo Bar Association
אתיקה תלמודית
החלטות, שיקולים, דילמות, התנגשויות בין ערכים
החיים מעמידים אותנו לפני החלטות ואתגרים לא-קלים. אנחנו נדרשים להחליט בשאלות שיש בהן דילמות מוסריות וערכיות, כמו הפלה, המתת חסד, תחרות עסקית שעלולה להרוס את מקור פרנסתו של הזולת, ועוד. הקורס מעניק גישה חדשנית להתמודדות עם הסוגיות האלה, ועוקב אחר הדרך שבה מגלים את התשובות בתוך המורשת היהודית. אנו מבטיחים שבעקבות הקורס תתחילו לחשוב על השאלות האלה בדרך חדשה לגמרי.
חיי האומה העברית הושתתו, לאורך אלפי שנים, על אדני התלמוד ותכניו. תורת המשפט-העברי דינאמית ומוסיפה להתפתח בהתמדה וביסודיות, תוך שהיא סוללת דרך חיים ומאירה את כל משעוליו. הקורס הנוכחי נוטל ספרות קלאסית זו, שואב מתוכה קודים, פסיקות ופרשנויות המהוות השראה לעולם המחשבה וההגות כמו גם לפלטפורמת מוסדות המשפט העברי, מאז ועד עצם היום הזה.
הקורס שלנו מתמקד באתיקה. מערכת יחסים מורכבת, סבוכה, מרתקת ועוצרת נשימה, נרקמה ומתנהלת כל העת בין חוקים ותרגומם בשטח, לבין דילמות-אתיות המתעוררות בנפתולי החיים האנושיים. המשפט העברי מלווה את המאבק המתמיד בין חוקה ואתיקה, כבר אלפי שנים. הלימוד בו עתיר בתובנות עם השלכה לכל תחומי החיים, בכל היבט מקצועי, אקדמי וריאלי.
-
-
אחי, אנכי
בתוככי הגהנום האושוויצי נקלע אב אומלל לדילמת חייו: בנו נתפס ב"אקציית מוות" והוא יודע איך לחלצו משם. הבעיה היא, שחבל התלייה של בנו ייכרך מיד סביב צווארו של ילד אחר מהמחנה... הדבר הראשון למענו יצרה האנושות את מערכת החוקים הוא 'חיים'. מלבדו, אין משמעות למונח כמו "חירות", או למרדף אחר השמחה. אבל חייו של מי ברי-הגנה אבסולוטית בסיטואציות בהם, בכדי שאדם ישרוד – זולתו חייב למות? אילו קריטריונים יש להציע, כשמכוחם ניתן לבצע "סלקציה" כזו?
-
כשהשלהבת דועכת
בני משפחה פוכרים ידיים בייאוש מול בן משפחה שמצבו הרפואי הוגדר כ"בלתי הפיך". לפתע הם מוצאים עצמם נאבקים בדילמה הקשה מכל: לנתק?.. לעיתים זו נראית כמו אופציה הכי הומאנית כלפי יקירם. מהו הפרינציפ היסודי שיאפשר לנו להכריע בעד או נגד מתודיקה אקטיבית – או פסיבית – להפסקת חיים? כיצד אמור החוק להגן על חסרי-ישע, כשיוזם האקט לסיום-חיים הוא לא אחר מאשר ... החי עצמו?
-
'חיים': כל הזכויות שמורות
בפני אישה הציב הגורל דילמה אכזרית: לתרום מח-עצם ולהציל את חיי אחותה האהובה – אבל: לאבד תוך-כדי הליך רפואי זה, את העובר שברחמה... מהו הסטאטוס של עובר? האם במצב "טרום לידה" זכאי בן-תמותה לאותה פוליסת-הגנה בה יזכה לכשייולד? אם לא, מהי מידת ההגנה לה הוא כן ראוי?
-
מילים, נשק קטלני
מה קורה כשיוצרי תכנית סאטירית בוחרים באיש-ציבור כמטרה לחיצי הומור מושחזים - והופכים אותו ללעג וקלס בעיני אלפי צופים? האם יש כאן עילה לתביעת-דיבה? האם ניתן לגבש כללים אתיים שיגנו על מוניטין ופרטיות – מבלי לחנוק יצירה, אמנות וסאטירה? האם ישנם אמות מידה שונות בין אדם מן השורה, אדם שמילותיו זוכות להד ציבורי, ואדם ממעמד ציבורי כלשהו – כגון שופט או איש רוח? או שמא הכול שווים בפני אתיקת הביטוי?
-
אמת, כל האמת ורק אמת
כשאמת וצדק מתנגשים, מי קודם? ברור שאמת היא יסוד-היסודות של הצדק. אך האם מופרך לפגוש סיטואציה בה הצדק האמיתי מכריח סטייה כזו או אחרת מהאמת האבסולוטית? האם מותר לעורך-דין לשקר, או להסתיר מידע – בכדי לוודא שהאמת (של מרשו) תצא לאור? איתור קוד-אתי מתאים, עשוי לחסוך מאיתנו לדשדש בבוץ טובעני של תהייה, האם תמיד כפופה המציאות בפני החוק היבש – או שפטרוני החוק חייבים להגמיש את גבולותיו ולהתאימם למציאות בה "הצדק האבסולוטי" יהיה חסין ומוגן?
-
יצירה שוות-פרוטה
מניעת הפרת זכויות, היא תנאי הכרחי לצמיחה ופריון שכה חשובים לכלל ולפרט. מציאות "הכפר הגלובאלי", בעולם בו שיתופיות היא עוצמה בולטת ומהותית, עם רוחב-פס אדיר של אינטרנט המציע זמינות מידע ותחלופת ידע בהיקפים חסרי תקדים – מתעוררת דילמה: אילו אמות-מידה נדרשים לתיווך בין הקפדה על זכויות יוצרים והגנת הפרט, לבין אי-הגבלת אוטוסטראדת המידע המקוון? האם עולם הספר העברי מציע קוד-אתי שיוכל לסייע לנו להתמודד גם עם סוגיה מודרנית זו?